אבי הצייר
אבי שלמה מוריה ז”ל ,נולד במרקש שבמרוקו בשנת 1923.הכישרון שלו בתחום האומנות התגלה כבר בגיל צעיר. לאחר מות אביו,רתם אבי את כשרון הציור שלו למאמץ פרנסת המשפחה ובכך סייע לאימו ולשבעת אחיו.לאחר שנים עברה משפחתו להתגורר בקזבלנקה שם התפרסם אבי כצייר דיוקנאות ונופים, הוא הציג את עבודותיו בתערוכות רבות ברחבי מרוקו ואף מעבר לגבול באירופה.
לאחר מלחמת העולם השנייה היגר אבי לפריס והשתלב שם בחיי הבוהמה הפריזאית ,למרות ההצלחה והפרסום חש אבי, חלל רוחני בחייו והחל להתחקות אחר שורשיו היהודיים-הדתיים,הוא פגש ברבה הראשי של פריס דאז, הר’ יעקב קפלן ז”ל שפרס עליו את חסותו וקרב אותו לחיי תורה ומצוות . בעזרת הרב החל אבי לחקור את נושא ההשוואה בין האומנות והרפואה בזמן בית המקדש ובימנו.
במועדון לסטודנטים יהודים פגש אבי את אימי, שהיתה אז סטודנטית לתואר שני בספרות צרפתית באוניברסיטת סורבון שבפריס, היא באה ממשפחה מתבוללת אמריקאית .אבי ביקש ממנה לסייע לו בתרגום מחקריו מצרפתית לאנגלית לקראת הוצאתם לאור בשתי מהדורות.זה היה הצעד הראשון במסע המשותף של חייהם.הם נישאו בשנת 1957 ויחד התקדמו בתהליך החזרה בתשובה שהביא אותם בסופו של דבר להכרה שמקומו הטבעי של כל יהודי הוא ארץ הקודש ולא הגלות ,וכך בשנת 1960 מבלי שהכירו אדם בישראל ארזו את מטלטליהם והפליגו בספינה אל הארץ המובטחת. הם התיישבו בירושלים ושם נולדו חמשת ילדיהם (אני הצעירה) הורינו חינכו אותנו להסתפקות במועט בחומר ולשאיפה מתמדת להתקדמות ברוח.זכינו לגדול בבית של אהבת התורה העם והארץ.
בחנוכה התשמ”ח 1987 נפטר אבי ע”ה ובהסתלקותו הותיר בי תחושה של שליחות. חשתי שחובה עליי לפתח את יכולת הביטוי האומנותי שקיבלתי ממנו ולהשתמש בו כאמצעי להיטיב עם הזולת.
